פרגולה לגינה ולמרפסת: חומר, קירוי ומיקום לפינת צל שנעים לשבת בה

מה פרגולה נותנת לחצר

פרגולה היא מבנה פתוח של עמודים וקורות. בלי קירוי נוסף היא מטילה צל מפוספס שזז לאורך היום. היא לא גג מלא, ולכן התחושה נשארת של חוץ: הרוח עוברת, השמיים נראים והאור נכנס בין הקורות. החוזק שלה הוא שהיא מגדירה מקום, כך שפינת אוכל או ספסל בגינה הופכים לחדר חיצוני עם גבולות ברורים.

לפני שבוחרים חומר, כדאי להחליט מה אתם רוצים מהפרגולה. מי שמחפש בעיקר מסגרת יפה לצמח מטפס צריך משהו אחר ממי שרוצה צל מלא בצהרי אוגוסט או מחסה מגשם בחורף. התשובה תקבע את סוג הקירוי, את המרווח בין הקורות ואת מיקום המבנה בגינה או במרפסת.

גם הגודל נגזר מהשימוש. שולחן אוכל צריך מקום לא רק לעצמו, אלא גם למעבר סביבו ולהזזת הכיסאות לאחור, ולכן כדאי לסמן את השטח על הקרקע עם הרהיטים לפני שמזמינים. פרגולה קטנה מדי תשאיר חלק מהיושבים בשמש, ופרגולה גדולה מדי שצמודה לבית עלולה להחשיך חלון סמוך.

עץ או אלומיניום

פרגולת עץ היא הבחירה הקלאסית. היא נראית טבעית ליד צמחייה, משתלבת עם רהיטי גן מעץ, ובלי טיפול היא מאפירה עם הזמן. אם אתם אוהבים חיפוי עץ בתוך הבית, היא יכולה להמשיך את אותה שפה גם בחוץ. המחיר של המראה הזה הוא תחזוקה: לפי יצרני חומרי גמר, צריך לחדש שמן, לכה או צבע על עץ חיצוני כל כמה שנים, לפי סוג העץ, סוג הגימור והחשיפה לשמש ולגשם.

חוץ מהגימור, כדאי לבדוק מדי פעם את המקום שבו העמודים פוגשים את הקרקע. שם הלחות מצטברת ועלולה לגרום לריקבון. גם הברגים והמחברים צריכים לעמוד בקורוזיה, אחרת הם יחלידו ויכתימו את העץ. שטיפה פשוטה פעם בשנה מורידה את האבק והעלים שמצטברים על הקורות.

לאלומיניום בצביעה בתנור מספיק בדרך כלל ניקוי במים ובסבון עדין, ואין צורך לחדש לו גימור כמו לעץ. הוא מתאים למראה נקי וגיאומטרי של בית מודרני, ובקרבת הים מומלץ לשטוף אותו לעיתים קרובות יותר בגלל המלח. מנגד, מתכת שעומדת בשמש מתחממת, והגוון שלה עלול להיראות קר בגינה ירוקה. לכן יש מי שבוחרים פרופילים בגימור דמוי עץ או משלבים בין שני החומרים.

קירוי והצללה: מצל קל ועד גג מתכוונן

הקורות לבדן נותנות צל חלקי. כמה צל בדיוק תלוי במרווח ביניהן ובכיוון שלהן ביחס לשמש. כדי לקבל יותר צל אפשר להניח מעליהן בד הצללה, קנים או במבוק, שמסננים את האור ונותנים לאוויר לעבור. אלה פתרונות קלים יחסית, אבל הבד והחומרים הטבעיים נשחקים עם השנים וצריך להחליף אותם מדי פעם.

בבד הצללה כדאי לשים לב לצבע ולאופן המתיחה. בד בהיר נראה קליל ומשאיר מתחתיו אור רך, ובד כהה יוצר תחושת צל עמוקה יותר אבל עלול להיראות כבד מעל פטיו קטן. בד שנמתח בשיפוע קל מאפשר למים לרדת, ובד שנמתח שטוח עלול לאגור מים ולהתרפות.

לוחות פוליקרבונט שקופים או חלביים עוצרים גשם ומכניסים אור, אבל בקיץ החום עלול להיתקע מתחתם, ובזמן גשם הם עלולים להרעיש. אפשרות נוספת היא גג רפפות מתכוונן: הלמלות מסתובבות, וכך עוברים מצל מלא לאור פתוח לפי השעה והעונה. כל קירוי סגור מוסיף משקל וצריך שיפוע וניקוז מתוכננים, ולכן כדאי להחליט עליו לפני שבונים את השלד.

איפה למקם את הפרגולה

פרגולה שצמודה לבית ממשיכה את הסלון החוצה ונוחה לארוחות, כי המטבח קרוב. פרגולה עצמאית בעומק הגינה הופכת ליעד, מקום שהולכים אליו כדי לשבת מול עץ או נוף. בשני המקרים כדאי לעקוב אחרי מסלול השמש לפני הבנייה, כי שמש מערבית נמוכה של אחר הצהריים נכנסת מהצד והקירוי לא חוסם אותה.

בצד המערבי אפשר להוסיף וילון חוץ, מסך עץ או שורת צמחים גבוהים. חשוב גם להשאיר מעבר נוח סביב השולחן והכיסאות ולא לחסום דלתות או חלונות. על גג או במרפסת גדולה הפרגולה צריכה להסתדר עם המעקה, הניקוז והאיטום הקיימים, ומי ששוקל שם גם זיגוג יכול לקרוא על סגירת מרפסת לפני שהוא מחליט.

צמחים ותאורה שמשלימים את הפינה

צמח מטפס הופך שלד של קורות לתקרה ירוקה. גפן ומטפסים נשירים אחרים מצלים בקיץ ומשירים את העלים בחורף, כך שהשמש חוזרת בדיוק כשרוצים אותה. מטפסים ירוקי עד נותנים צל כל השנה, אבל כדאי לברר מראש כמה כבד הצמח יהיה כשיגדל, כי מטפסים חזקים עלולים להעמיס על הקורות. עציצי לבנדר ועץ זית בקרבת מקום מתאימים לגינה ברוח כפרית ולאקלים ים תיכוני.

כדאי לזכור שצמח מעל שולחן אוכל מפיל עלים, פרחים ולפעמים פירות. ריצוף או דק שקל לטאטא ולשטוף יחסוך הרבה תסכול, וכדאי להשאיר רצועת אדמה או אדנית בבסיס העמודים במקום שבו יישתל המטפס. כך השורשים מקבלים מקום, והמים מההשקיה לא נקווים על הריצוף.

בערב הפרגולה צריכה תאורה משלה. שרשרת נורות חמות בין הקורות, מנורות קיר על העמודים ותאורה נמוכה לאורך השביל יוצרות שכבות של אור, באותו היגיון שמסביר המדריך תאורה לסלון. כל גוף תאורה בחוץ צריך להיות מיועד לשימוש חיצוני, ואת ההתקנה והחיבור לחשמל יש להשאיר לחשמלאי מוסמך.

מה לבדוק לפני שבונים

בניית פרגולה עשויה לדרוש היתר, או לעמוד בתנאים מסוימים כדי להיות פטורה ממנו, לפי הגודל, המיקום והחומרים. התנאים משתנים ויכולים להיות שונים מרשות לרשות, ולכן כדאי לברר מול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לפני ההזמנה. בבית משותף כדאי לבדוק גם את עמדת השכנים ואילו הסכמות נדרשות. בשיחה עם הקבלן כדאי לשאול:

• איך תעוגן הפרגולה לקיר, לרצפה או לגג, והאם העיגון פוגע באיטום
• האם המבנה תוכנן לעמוד ברוח, במיוחד בקומה גבוהה או בגג חשוף
• איזה גימור מקבלים העץ או האלומיניום ואיזו תחזוקה הספק ממליץ עליה
• איך מתנקזים המים מקירוי סגור ולאן הם זורמים

עוד רעיונות לחללים חיצוניים, מגינה גדולה ועד מרפסת בעיר, תמצאו בעמוד עיצוב מרפסת. כדאי לחזור אליו אחרי שהחלטתם איפה תעמוד הפרגולה, כדי להתאים אליה רהיטים, עציצים וריצוף. כך הפינה החדשה תיראה חלק מהבית ולא מבנה שנוסף אחר כך.